הדברת חרקים מעופפים מתחילה בהבחנה בין יתוש, זבוב, עש, דבורה וצרעה. לכל קבוצה מקור אחר, סיכון אחר ושיטת מניעה וטיפול שונה.

מזהים לפי מקום ופעילות

  • יתושים: קשורים למים ועוקצים בבית ובחוץ.
  • זבובים: קשורים לאשפה, מזון או ניקוז.
  • עש מזון: מתפתח במוצרים יבשים.
  • עש בגד: הזחלים פוגעים בטקסטיל מן החי.
  • דבורים וצרעות: דורשות זיהוי קן וסיכון לעקיצה.

מסירים את המקור

מרוקנים מים, מפנים אשפה ומזון נגוע, מקרצפים ניקוז ומתקנים רשתות. קן אינו מטופל כמו חרק בודד. נחיל דבורים עשוי להתאים לפינוי באמצעות כוורן.

מלכודות וריסוס

מלכודת נבחרת לפי המין וממוקמת כך שלא תמשוך חרקים פנימה או מעל מזון. ריסוס בבוגרים אינו פותר זחלים במים, ניקוז או אריזה. כל חומר מיושם לפי תווית.

בטיחות

לא מרססים ליד מזון, דגים, דבורים או ילדים ללא התאמה. קן צרעות, עבודה בגובה ואדם אלרגי מחייבים מדביר. תגובה קשה לעקיצה מחייבת עזרה רפואית.

מניעה

רשתות, דלתות סגורות, ניקוז, פחים אטומים ואחסון מזון מפחיתים חדירה והתרבות. מנטרים בעזרת מלכודות כדי להבין אם המקור נעלם.

שאלות נפוצות

מכשיר אור פותר הכול?

לא; מינים שונים מגיבים אחרת.

אפשר לרסס חרק בודד?

אפשר לפי תווית, אך עדיף לבדוק אם קיים מקור.

מתי מזמינים מומחה?

בכמות גבוהה, קן, מקור לא נגיש או זיהוי לא ברור.