חומרי הדברה לנמלים צריכים להגיע אל המושבה, לא רק להרוג את הפועלות שרואים. פיתיון, ג’ל, גרגרים או טיפול היקפי נבחרים לפי סוג הנמלה, מיקום הקן ותנאי הבית או החצר.

למה ריסוס על השביל אינו מספיק

הנמלים הגלויות הן חלק קטן מהמושבה. ריסוס ישיר מפחית אותן לזמן קצר, אך המלכה והקן נשארים. בחלק מהמינים חומר דוחה עלול לפצל את המסלול או להעביר פעילות לנקודה אחרת. לכן מתחילים במעקב אחרי השביל ובאיתור מקור מזון וכניסה.

סוגי חומרים לנמלים

  • ג’ל או פיתיון: הפועלות נושאות אותו לקן; מתאים רק אם הנמלים מקבלות אותו.
  • גרגרים לחצר: מיועדים למינים ולאזורים המופיעים בתווית.
  • תרסיס נקודתי: מתאים לסדקים או טיפול היקפי כאשר התווית מתירה.
  • מלכודת סגורה: מגינה טוב יותר על הפיתיון בסביבה ביתית.

איך מציבים פיתיון נכון

מנקים מזון מתחרה אך לא מוחקים מיד את כל השביל, משום שהוא עוזר לנמלים למצוא את הפיתיון. מציבים נקודות קטנות סמוך למסלול ובמקום יבש ומוגן. אין לרסס ליד הפיתיון. בודקים צריכה ומחדשים רק לפי הוראות המוצר.

בטיחות בבית ובחצר

בוחרים מוצר שמאושר למקום השימוש ומרחיקים אותו מילדים, חיות ומזון. לא מעבירים חומר לכלי אחר ולא משתמשים במוצר חקלאי בבית. בחצר נמנעים מפיזור ליד מקורות מים, צמחי מאכל ופריחה פעילה אלא אם התווית מאפשרת זאת.

מניעת חזרה

אוטמים סדקים אחרי שהפעילות ירדה, מתקנים נזילות, מנקים סוכר ושומן וסוגרים מזון. בחצר מפנים פירות שנפלו ומרחיקים צמחייה מהקיר. אם השביל חוזר, בודקים אם מדובר במושבה נוספת או במין שדורש פיתיון אחר.

מתי נדרש מדביר

נמלים בכמה חדרים, קן בתוך קיר, פעילות חשמלית או מין עוקץ כגון נמלת האש מצדיקים זיהוי מקצועי. טיפול מדויק עדיף על פיזור רחב שאינו מגיע לקן.

שאלות נפוצות

למה הנמלים מתעלמות מהג’ל?

העדפת המזון משתנה, הפיתיון התייבש או שיש מזון מתחרה. לא מוסיפים חומר אחר בלי לבדוק התאמה.

מתי אוטמים את הסדק?

אחרי ירידה ברורה בפעילות, כדי לא להסיט את המסלול למקום נסתר.

פיתיון בטוח לחלוטין?

לא. גם פיתיון דורש הצבה מוגנת ושימוש לפי התווית.