מדביר לנמלים צריך להגיע אל המושבה ולא רק לרסס את השביל. הוא מזהה את סוג הנמלה, מאתר מקורות מזון וכניסה ובוחר פיתיון או טיפול נקודתי שמותאם לבית או לחצר.

למה הנמלים חוזרות

הפועלות שרואים הן חלק קטן מהמושבה. ריסוס ישיר הורג אותן אך משאיר את המלכה והקן. לפעמים הוא גם מפצל את המסלול. נזילה, פירורים, עציץ או סדק ממשיכים לספק תנאים לפעילות.

מה המדביר בודק

  • מסלול הנמלים ומקום הכניסה.
  • העדפת מזון ומיקום הקן האפשרי.
  • רטיבות, צמחייה ועציצים.
  • פעילות בכמה חדרים או דירות.
  • סיכון לילדים, חיות וצמחי מאכל.

פיתיון, ג’ל או ריסוס

פיתיון מאפשר לפועלות לשאת חומר למושבה, אך הוא חייב להיות מושך ומתאים למין. מניחים אותו ליד המסלול ולא מרססים סביבו. טיפול בחריצים או בחצר מתאים רק כאשר התווית מתירה ולפי מיקום הקן.

מה עושים לפני ואחרי

סוגרים מזון ומנקים מקורות מתחרים, אך משאירים למדביר סימנים למסלול. לאחר הטיפול לא מזיזים פיתיון ולא שוטפים אותו. כאשר הפעילות יורדת מתקנים נזילה ואוטמים סדקים. בחצר מרחיקים פירות שנפלו וצמחייה מהקיר.

מקרים שדורשים זיהוי מיוחד

נמלת האש עוקצת ודורשת טיפול במוקדים רבים; נמלים זעירות בתוך קיר עשויות להגיב אחרת לפיתיון. פעילות בחשמל או בכמה דירות אינה מתאימה לניסוי עצמאי בחומרים.

שאלות נפוצות

כמה זמן עד שהפיתיון עובד?

לפי המין, גודל המושבה והצריכה. המטרה היא ירידה הדרגתית.

למה הנמלים לא אוכלות את הג’ל?

הוא התייבש, אינו מתאים או שיש מזון מתחרה.

מתי אוטמים את הסדק?

אחרי שהפעילות פוחתת, כדי לא להסיט את המסלול למקום נסתר.