הדברה נגד עכברים מבצעים כתהליך מדורג: מאשרים נוכחות, מאתרים מסלולים, לוכדים באופן מוגן, סוגרים מקורות מזון ורק אז משלימים איטום ומעקב.

שלב ראשון: איסוף ראיות

תצפית אחת אינה מספיקה כדי לבחור שיטה. בודקים גללים, כרסום, עקבות, רעש וחומר קינון, ורושמים תאריך ומקום. מצלמים ליד קנה מידה ומבדילים בין עכבר, חולדה או בעל חיים אחר.

שלב שני: הפחתת משאבים

  • מעבירים מזון יבש לקופסאות קשיחות וסגורות
  • מנקים מתחת למכשירים ובתוך מחסנים
  • סוגרים מזון לחיות בשעות הלילה
  • מתקנים נזילות ומפנים קרטונים וגרוטאות
  • סוגרים פח ומסדירים פסולת בשטח משותף

שלב שלישי: לכידה במסלול

מציבים מלכודות מתאימות בצמוד לקיר ובמקומות שבהם נמצאו סימנים. המלכודות חייבות להיות יציבות ומוגנות ממגע. מסמנים כל נקודה, בודקים מדי יום ופועלים באופן הומני ומהיר לפי סוג המלכודת.

שלב רביעי: איטום

לאחר שהלכידות והסימנים יורדים, סוגרים פתחים סביב צנרת, דלתות, גגות וכבלים בחומרים עמידים לכרסום. קצף לבדו לרוב אינו מחסום. בודקים גם את הצד החיצוני של המבנה ואת התשתית המשותפת.

שימוש בפיתיון רעיל

אין לפזר רעל פתוח. אם מדביר קובע שיש צורך בפיתיון, הוא צריך להיות בתחנה נעולה או מוגנת, עם תיעוד וביקורות. מביאים בחשבון ילדים, חיות, חיות בר וסיכון לפגר נסתר.

איך יודעים שהעבודה הסתיימה

אין גללים חדשים, אין כרסום, המלכודות נקיות והפתחים נסגרו. משאירים נקודות ניטור לתקופה נוספת כדי לוודא שאין חדירה חוזרת.

שאלות נפוצות

כמה מלכודות צריך?

לפי מספר המסלולים והשטח, לא לפי כלל אחיד. כמה נקודות ממופות עדיפות על מלכודת אקראית.

למה עכבר לא ניגש למלכודת?

ייתכן שהיא מחוץ למסלול, יש מזון חלופי או שהמיקום משתנה. משנים על סמך סימנים.

מתי צריך בעל מקצוע?

כשיש כמה יחידות, גישה לתשתית, סיכון תברואי או כישלון מתמשך של לכידה ואיטום.